עשרה ימים וכלום, נאדה. אין קול ואין מנכ"ל.
היום התקשרתי לחברה של אמא של אשתי ושאלתי אם ומתי מסרה את קורות החיים.
חשבתי שאולי היא לא נפגשה עם אשתו לבסוף ולכן אני סתם מחכה לשיחה ממישהו.
לא, היא אמרה לי, מסרתי והמלצתי עלייך, אתה הרי יודע שאני אוהבת את אשתך לא?
אז החלטתי להתקשר ישירות ולברר האם קיבל את קורות החיים.
ענתה לי מזכירה , "לא אי אפשר לדבר עם המנכ"ל הוא עסוק, לא אין לי מושג אם קיבל את קורות החיים, אני בטוחה שאם קיבל הוא העביר אותם לכח האדם שלנו והם יצרו איתך קשר במידת הצורך." "לא, לא יעזור לך לדבר עם כח האדם הם לא ימסרו לך יותר פרטים ממני. כן אני מבינה שאתה רוצה לדעת מה קורה אבל תתצרך להמתין בסבלנות. מצטערת."
אנטיפתית.
אז שוב הלכו לי החיים שכל כך התגעגעתי אליהם.
וה MP3 ? קיבינימט.!