היום הייתי ביום מיון לחברת תקשורת - מועמד לשרות הלקוחות בחברה.

איך הגעתי? תאמין לי לא יודע, שלחתי עשרות אי-מיילים, דואר-צב ופקסים עד שמישהו עלה ברשת.
(ואולי בעצם אני עליתי ברשת? שיהיה.).
האמת היה נחמד, למרות שהגעתי בזמן ה"אירוע" התחיל שעה ורבע לאחר המועד המתוכנן ואיש לא טרח להתנצל. אל דאגה!,
כבודו טרח להעיר להם על כך. ואולי זה מה שגרם להם לא לקבל אותי? אולי.
נכנסנו כל המועמדים לחדר ישיבות וקיבלנו הסבר קצר על החברה, תוך שימת דגש על מה שהחברה עושה למען העובדים שלה, אתה יודע, "העובדים בראש מעיניינו, אנחנו רוצים עובדים עד לפנסיה, יש לאן להתקדם, המתמידים יקבלו בונוסים" וכל הגיבריש הזה. האמת?
קנו אותי!, מייד החלטתי שתהיה חתונה אם הכלה תרצה.
והכלה? הכלה רצתה שנשחק משחקי סימולציה.
אתה רוצה פירוט על התהליך? מה אין לך סבלנות? זה מגיע.
המשחק הראשון היה לימוד החבר לשולחן - נתבקשנו ללמוד כל אחד על בן הזוג שהוצמד לו בידי המנחה ואז להציג איש את רעהו.
מה בוחנים? לא למדתי פסיכולוגיה אבל אני יכול לשער שמנסים לראות האם יש למועמד/ת את היכולת ללמוד תוך שש דקות את מירב הפרטים מבן שיחו והאם הוא מוציא ממנו את העיקר וגם יודע להציג את הנושא.
אחר כך נתבקשנו לכתוב לעצמנו מהן 4 התכונות העיקריות של לקוח שקשה לשרת ולנסות כקבוצה להסכים על התכונות הדומיננטיות שלו.
הגענו למסקנה כי לקוח קשה הוא חסר סבלנות, עקשן, תמיד אנטי וחסר נימוס.
סחבק הפטיש שירבט את אותן תכונות כשהוא מחליף את האנטי ב"זה שיודע הכל".
לאחר מכן נתנו לנו משימה עלא סחבק - לענות על 4 שאלות הקשורות למכשירים הסלולריים של החברה מבלי כמובן שנכיר אותם קודם. נתבקשנו להעזר לצורך כך במדריך למשתמש של המכשיר וכמובן לעמוד בזמנים ולהיות מדויקים. וסחבק פרח בדיוק המשימה בשבילו!
לאחר ההפסקה נתנו לחלק מאיתנו לשחק את משחק הלקוח - מוקד. בדיעבד נראה לי שכבר אז הם ידעו את מי הם רוצים כי נתנו לשלושה מועמדים למוקד לשחק את המוקדנים.
סחבק קיבל תפקיד של לקוח עצבני ומתוסכל שמישהו גנב לו את המכשיר והמוקד שלח לו מכשיר חדש אבל… השליח לא הגיע.
ירדתי על איש השרות, קרעתי לו את הצורה וניתקתי לו בכעס את הטלפון.(אתה חושב שבגלל זה לקחו את השותף של סחבק לעבודה ואת סחבק שלחו לכלבים???).
לבסוף שיחקנו ב"בואו נצייר ציור" - היה עלינו להתחלק לארבע קבוצות (תגיד לי המנחה לא שמע שבצה"ל הכל מתחלק לשלוש??), כשכל קבוצה תצייר חלק מן הציור וכל החלקים יצטרפו לתמונה שלמה.
מה אני אגיד לך? (צריך לכתוב מה אני אכתוב לך לא? - נראה שבאקדמיה לא חשבו על יומנאות!), התפתחה דינמיקה מצחיקה עד שקבענו איך לחלק את הציור ולבסוף נתנו לנו גם את נושא הציור - הצלחה, מה לומר ומה לכתוב הצלחה גדולה לא הייתה שם, קבוצה אחת ציירה בית ועצים, סחבק צייר שמש ועננים, קבוצה שלישית ציירה ברכה אבל הקבוצה הרביעית ציירה גלים!! כן, גלים, ועוד בשמיים! למה?? אין לי מושג.
זהו, נתבקשנו לצאת ולאחר מספר דקות יצאו בעלי העניין ואמרו שהיינו נחמדים, ושאנחנו מוכשרים, ואסור לנו להבין לא נכון את הבחירה שלהם, אבל הם מחפשים אנשי מוקד עם תכונות מאוד מסוימות ובלה, בלה בלה….
ושלחו הביתה שמונים אחוז מאיתנו!
אתה מבין נכון, הזמינו עשרה איש ובחרו רק שניים!.
וסחבק? סחבק בתוך השמונים ולא בעשרים כמובן.
(מה שמזכיר לי את חוק השמונים עשרים אבל נעזוב את זה.)
מה אני אגיד לך? הפסד שלהם!.