מי הוא דורש עבודה?

  מי הוא מובטל?

  מי זכאי לדמי אבטלה?

  מי לא זכאי לדמי אבטלה?

  עבור כמה ימי אבטלה מגיע לי תשלום?

  איך מחושבים דמי האבטלה?

  מהי עבודה מתאימה?

  ואם סירבתי לעבודה מתאימה שהוצעה לי?

  האם יש לי זכות ערעור?

  מהי וועדת הערר?

  איך מגישים ערר?

  איך פועלת וועדת הערר?

  ואם לא קיבלו את הערר שלי?

  האם מגיעה לי הכשרה/הסבה מקצועית?

  מי מממן את מבחני ההתאמה ואת הקורס?

  האם בכל מקרה אתקבל לקורס הכשרה על פי בחירתי?

  מהן זכויותי בזמן ההכשרה המקצועית?

  האם הקורסים מיועדים לכל האוכלוסייה?

  מי מפקח על שירות התעסוקה?

  מהי גמלת הבטחת הכנסה?

  מהו הקשר בין הזכאות להבטחת הכנסה ושירות התעסוקה?

  מי הוא דורש עבודה?

  - כל מי שפונה ללשכת התעסוקה כדי לבקש הפניה לעבודה, להכשרה מקצועית, או מי, שבהעדר הצעת עבודה, פונה למימוש זכותו לדמי אבטלה.

  מי הוא מובטל?

  - מי שנרשם בלשכת התעסוקה, והוא מוכן ומסוגל לעבוד במקצועו או בעבודה מתאימה אחרת, אך לא נמצאה לו עבודה.

  מי זכאי לדמי אבטלה?

  - מי שנרשם בלשכת התעסוקה, והוא מוכן ומסוגל לעבוד במקצועו או בעבודה מתאימה אחרת, אך לא נמצאה לו עבודה.
- מי שהשלים את תקופת האכשרה (לעובד חודשי - 12 חודשי עבודה בשנה וחצי שקדמו להתייצבות בלשכה; לעובד יומי – 300 ימי עבודה בשנה הקודמת להתייצבות הראשונה בלשכת התעסוקה).
- חיילים משוחררים ויוצאות שירות לאומי (ששירתו תקופה שאינה קצרה מתקופת שירות של אשה בצבא או ששירתו לפחות חצי שנה ונישאו תוך חודש מסיום השירות), בשנה הראשונה לאחר השחרור.
- הזכאות היא למשך כשנה מיום ההתיצבות הראשונה בשירות התעסוקה.

  מי לא זכאי לדמי אבטלה?

  - מי שהתפטר מרצונו, ללא סיבה מתאימה (כמו הרעת תנאים, שינוי מקום מגורים, סיבה בריאותית), לא יהיה זכאי לדמי אבטלה במשך 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה.
- מבוטחת בביטוח הלאומי שהפסיקה את עבודתה מרצונה והיא מעל לגיל 60 או גבר מעל לגיל 65.
- מי שסרב לעבודה מתאימה שהוצעה לו, תידחה זכאותו ל- 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב.
- מי שהגיש בקשה נוספת לדמי אבטלה במהלך 11 חודשים מיום הבקשה הראשונה שלו, אם שולמו לו כל הימים להם היה זכאי בחודשים אלה.

  עבור כמה ימי אבטלה מגיע לי תשלום?

  - לחייל משוחרר (למשך שנה מיום השחרור) משולמים דמי אבטלה בעבור 70 ימים לכל היותר.
- לדורש עבודה שגילו עד 25 משולמים דמי אבטלה בעבור 50 ימים לכל היותר.
- לדורש עבודה שגילו עד 34 משולמים דמי אבטלה בעבור 100 ימים לכל היותר.
- לדורש עבודה בן 35 עד 44 או דורש עבודה עד גיל 34 שיש לו לפחות 3 בני משפחה תלויים בו – משולמים דמי אבטלה בעבור 138 ימים לכל היותר.
- לדורש עבודה שגילו 45 ומעלה או שהוא בן 35 לפחות ויש לו 3 תלויים, משולמים דמי אבטלה בעבור 175 ימים לכל היותר.

- מי שסרב לעבודה מתאימה שהוצעה לו, מורידים לו 30 ימים מהימים להם הוא זכאי, בכל פעם שסירב.
- דורש עבודה עד גיל 40 זכאי לשתי תקופות אבטלה בלבד במהלך ארבע שנים. מתוך שתי תקופות האבטלה יהיה זכאי ל- 180% מימי האבטלה. עבור תקופת האבטלה השניה יקבל רק 85% מדמי האבטלה להם הוא זכאי.

  איך מחושבים דמי האבטלה?

  - דמי האבטלה מחושבים באחוזים מהשכר היומי הממוצע של שלושת החודשים הקודמים להגשת הבקשה לפי החישוב הבא:
על חלק השכר שמתחת למחצית השכר הממוצע במשק 80% (או 70% על חלק זה, למי ששכרו גבוה מהשכר הממוצע במשק).
על חלק השכר שבין מחצית ל- ¾ השכר הממוצע במשק 50%.
על חלק השכר שבין ¾ השכר הממוצע במשק לשכר הממוצע המלא 45%.
על חלק השכר שמעל לשכר הממוצע – עד לסכום המרבי 40%.
- הסכום המרבי לתשלום יהיה בכל מקרה עד מקסימום השכר היומי הממוצע במשק ל- 125 הימים הראשונים.
(באפריל 2002 – 279₪ ליום) ומקסימום שני שליש מהשכר היומי ממוצע במשק לשאר תקופת הזכאות (באפריל 2002 – 186 ₪ ליום).
- דורש עבודה המקבל תשלום בעד הכשרה מקצועית, זכאי להשלמת ההפרש בין התשלומים אותם הוא מקבל בהכשרה המקצועית, ל- 70% מהתשלומים המגיעים לו על פי חישוב דמי האבטלה.
- דורש עבודה הנשלח לעבודה שהשכר המשולם עבורה נמוך מדמי האבטלה להם הוא זכאי, זכאי להשלמת הפער בשכר עד תום תקופת הזכאות ובתנאי שהגיש בקשה מתאימה לביטוח הלאומי.
- תקופת ההכשרה המקצועית אינה נספרת במניין תקופת הזכאות לדמי אבטלה.

  מהי עבודה מתאימה?

  כל עבודה המוצעת לדורש העבודה, התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני, ובתנאי שעומדת בכל שלושת התנאים:
- עבודה מסוג העבודה העיקרית, שבה עבד המבקש בשלוש השנים שקדמו לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית או רמת השכלתו.
- עבודה בשכר שאינו נמוך מדמי האבטלה להם זכאי מבקש העבודה.
- עבודה שאינה מחייבת שינוי במקום המגורים (עד 60 ק"מ ממקום המגורים או שיש תחבורה ציבורית תקינה עד למקום עבודה רחוק יותר, וזמן הנסיעה נחשב כחלק מזמן העבודה; אימא לילד, שטרם מלאו לו 7 שנים – עד 40 ק"מ).

  ואם סירבתי לעבודה מתאימה שהוצעה לי?

  - אם העבודה אינה "עבודה מתאימה", לא ניתן לרשום לגביה סירוב.
- דורש עבודה המסרב לקבל עבודה מתאימה המוצעת לו ע"י הפקיד בלשכת התעסוקה, נדחית זכאותו לדמי אבטלה ל- 90 ימים ונשלל ממנו חודש מתקופת הזכאות לדמי אבטלה מיום הסירוב, בכל פעם שסרב להצעה מתאימה.
- דורש עבודה מתחת לגיל 35 שנים, לאחר שחלפו חודשיים מיום התייצבותו הראשונה בלשכה, אינו רשאי לסרב לעבודה גם אם אינה מתאימה.
- פקיד ההשמה חייב ליידע את דורש העבודה על רישום הסירוב בנוכחותו ולהחתים אותו על טופס "אישור רישום סירוב" ולהסביר לו את המשמעויות של הסירוב.
- במקרה של סירוב, חשוב לצלם עותק מההפניה לעבודה עם תשובת המעסיק לצורך הגשת הערר (פקיד ההשמה חייב לאפשר לך לצלם עותק).

  האם יש לי זכות ערעור?

  - דורש עבודה המרגיש נפגע ע"י פעולות לשכת התעסוקה על רקע אפליה, הפניה לעבודה לא מתאימה, רישום סירוב בלתי מוצדק או עקב שלילת זכויותיו, יכול לערער על הפעולות הפוגעות לפני ועדת הערר שליד מועצת לשכת התעסוקה האזורית.
- בכל מקרה של הגשת ערר חייב דורש העבודה להמשיך להגיע ללשכת התעסוקה ולהחתים את כרטיסו על מנת לשמור על רצף זכאותו.

  מהי וועדת הערר?

  ועדת הערר היא גוף מעין שיפוטי, המורכבת משלושה אנשים: יו"ר הועדה, שהוא משפטן הממונה ע"י משרד העבודה והרווחה, נציג מעסיקים ונציג עובדים.

  איך מגישים ערר?

  - את הערעור על החלטת פקיד ההשמה יש להגיש תוך שבוע מהיום בו נודע לדורש העבודה על ההחלטה הפוגעת.
- את טופס הערעור חייב הפקיד לתת לכל דורש מיד עם הבקשה!
- את הטופס המלא מגישים בסניף לשכת התעסוקה. יש להקפיד לשמור על העתק של הטופס.

  איך פועלת וועדת הערר?

  - לשכת התעסוקה חייבת לזמן את ועדת הערר ברגע שהוגשו לה חמישה עררים או אחת לחודש, המוקדם מבין השניים.
- ועדת הערר תזמין בכתב את המערער, לפחות שלושה ימים לפני הדיון.
- הוועדה יכולה לקבל החלטה גם אם מגיש הערר, מבקש העבודה או הפקיד המשיב לא התייצבו לפניה ובתנאי שזימנה אותם לפי הנהלים.
- הוועדה יכולה לקבל החלטה גם אם רק יו"ר הועדה נמצא, אם נציגי העובדים והמעסיקים הוזמנו, ואם מגיש הערר מסכים לכך.
- יו"ר הוועדה יכול לצרף לישיבה אנשים נוספים כנציגי המערער או המשיב על פי שיקול דעתו.
- למערער זכות חוקית להיות מיוצג בועדה על ידי עורך דין.
- החלטת הוועדה תינתן בכתב ותהיה חתומה על ידי כל חבריה. ההודעה חייבת לכלול, בין השאר, הודעה על הרשות לערער על החלטתה בפני בית הדין האזורי לעבודה.
- ההחלטה צריכה להישלח בדואר למגיש הערר וניתן לדרוש אותה גם בלשכת התעסוקה.
- המערער זכאי לקבל העתק של כל המסמכים הנוגעים לדיון לרבות הפרוטוקול.

  ואם לא קיבלו את הערר שלי?

  - על החלטות ועדת הערר קיימת זכות להגיש ערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה.
- בכל מקרה, הגשת ערעור לבית הדין לא תעכב את ביצוע ההחלטה של ועדת הערר.

  האם מגיעה לי הכשרה/הסבה מקצועית?

  - במסגרת חוק ההסדרים בדצמבר 2002 צומצמו מאוד ההכשרות המקצועיות הנפתחות למובטלים המקבלים דמי אבטלה.
לכל דורש עבודה קיימת הזכות לקבל יעוץ בנושא הכשרה מקצועית או הסבה מקצועית.
- הכשרה מקצועית לדורשי עבודה מותנית בהפניית יועץ התעסוקה בלשכה, במבחני התאמה ובמבחנים פסיכומטרים.
- מי שהופנה לקורס מקצועי, זכאותו לקורס נוסף מתחדשת אחת לשלוש שנים.

  מי מממן את מבחני ההתאמה ואת הקורס?

  - מבחני ההתאמה והקורס ממומנים על ידי משרד העבודה והרווחה. לעתים, ישנה השתתפות עצמית סמלית של המשתתף בקורס.

  האם בכל מקרה אתקבל לקורס הכשרה על פי בחירתי?

  - לאחר ראיון אישי עם יועץ תעסוקתי ומבחני התאמה, מועברת הבקשה לוועדת מיון תעסוקתי. ישיבת הוועדה מתקיימת בכל מקרה בנוכחות המבקש.
- הוועדה תשבץ את המועמדים לקורסים על פי סדר עדיפות קבוע: חיילים, עולים, חסרי מקצוע, בעלי מקצוע שאין לו דרישה, בעלי מקצוע.
- הקבלה לקורס - על בסיס מקום פנוי.
- ישנם דורשי עבודה רבים שבקשתם להכשרה נדחית.

  מהן זכויותי בזמן ההכשרה המקצועית?

  - דורש עבודה, שהופנה להכשרה מקצועית על ידי שרות התעסוקה, בתוך שנה מהתייצבותו בלשכת התעסוקה, זכאי לקבל 70% מדמי האבטלה להם הוא זכאי במשך כל הקורס (מקבל הבטחת הכנסה שהופנה לקורס יקבל הבטחת הכנסה). החל מינואר 2003 ימים אלו נמנים במסגרת ימי האבטלה הרגילים ומי שמיצה ימי זכאותו לא יהיה זכאי לתשלום נוסף במהלך הקורס.
- לכל התלמידים ישנה זכאות להחזרי נסיעות, לפי כללי משרד העבודה והרווחה (ניתן לבקש החזר מוגדל ע"י פניה לועדת חריגים).
- בחלק מהקורסים ניתן לבקש הכשרה מעשית (סטאז') בנוסף לקורס.
- במהלך הקורס האחריות לבדיקת המשך הזכאות לדמי אבטלה או הבטחת הכנסה חלה על הדורש עבודה.
- תעודת גמר של קורס, בסיום הבחינות, משמשת כתעודת מקצוע המוכרת על ידי משרד העבודה והרווחה ושרות התעסוקה ויכולה לזכות בתעודת מקצוע במקצועות המוכרזים.
- בסוף הקורס מומלץ לבדוק בביטוח הלאומי האם ישנה עדיין זכאות לדמי אבטלה (השלמת הזכאות הקודמת או זכאות חדשה).

  האם הקורסים מיועדים לכל האוכלוסייה?

  כן, אך לעיתים נערכים גם קורסים עבור אוכלוסיות ספציפיות, כלומר, נפתחים קורסים נפרדים לאקדמאים, חרדים, ערבים, חיילים משוחררים וכדומה.
- הקורסים המוצעים לאוכלוסיות השונות אינם בהכרח אותם קורסים או באותה רמה, הם מותאמים לצרכים, המאפיינים, הכישורים והיכולות של האוכלוסיות השונות כפי שנקבע מפעם לפעם על ידי משרד העבודה והרווחה.

  מי מפקח על שירות התעסוקה?

  שירות התעסוקה כפוף לשר העבודה והרווחה ומצוי תחת פיקוח של משרד מבקר המדינה.

  מהי גמלת הבטחת הכנסה?

  - תושב ישראל שאין באפשרותו להבטיח לעצמו הכנסה למחיה משום זכאי לגמלת הבטחת הכנסה או להשלמת הכנסה ובתנאי שאינו מקבל גמלה על פי חוק אחר, אבטלה, מחלה וכדומה.
- תנאי הזכאות נקבעים מפעם לפעם על ידי חוק הבטחת הכנסה והתקנות.
- הזכאות להבטחת הכנסה נבחנת על ידי המוסד לביטוח לאומי.
- את הבקשה לגמלת הבטחת הכנסה יש להגיש בסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים (עוד לפני שפונים לשירות התעסוקה). לא ניתן לקבל הבטחת הכנסה על תקופה שלפני הגשת הבקשה.

  מהו הקשר בין הזכאות להבטחת הכנסה ושירות התעסוקה?

  - תובע הבטחת הכנסה, שנשלח על ידי המוסד לביטוח לאומי, לשרות התעסוקה חייב לצאת לכל עבודה בכפיפות למצבו הבריאותי.
- תובע הבטחת הכנסה המסרב לצאת לעבודה אליה נשלח, תישלל זכאותו להבטחת הכנסה עד לחודשיים ימים.