חפוש עבודה באינטרנט
מאת דוד קס, פסיכולוג, המרכז לייעוץ ומידע תעסוקתי
השימוש
ההולך וגובר באינטרנט כאמצעי תקשורת גודל באופן מתמיד, כמו כן ההזדמנויות למצוא
עבודה באמצעות דרכים אלקטרוניות. המיידות, האינטראקטיביות, החסכון בזמן ובכסף
המאפיין את האינטרנט מעודד נגישות ומגע ישיר בין מחפש העבודה לבין מעסיקו
הפוטנציאלי. כתוצאה, אתרי תעסוקה באינטרנט התרבו בכל העולם וגם בישראל.
מומחים
מעריכים שיש למעלה מ 11,000 אתרי תעסוקה או ייעוץ באינטרנט כיום, והמספר מתעצם
משנה לשנה. דבר זה מקשה על המחפש עבודה למצוא את המעסיק הפוטנציאלי הרצוי, וכמו
כן, מקשה על המעסיק למצוא את העובד המתאים לו ביותר. מגוון התעסוקות והעבודות
הנמצאות באינטרנט עתיד להתרחב מתחומים בודדים דוגמת "היי-טק" ומחשבים
לקשת רחבה יותר בעולם המקצועות. דבר זה ירחיב את ההזדמנויות לגיוס עובדים "ללא
גבולות", ויאפשר הזדמנויות תעסוקתיות חדשות ומלבד זה לאוכלוסיות שטרם הצטרפו
למעגל העבודה.
מדוע כל
כך מתלהבים מהאינטרנט? האם בגלל שזה " in"? או בגלל שזה מקור
חיוני לאינפורמציה מעודכנת, וכלי מתקדם ביותר לתקשורת? האם אנו כיועצים לקריירה
נשכיל להשתמש בכלי חדש זה, ולעודד את הנועצים להשתמש בו? האם אנו נציג את האינטרנט
ככלי נוסף לחיפוש עבודה, אך לא יותר משמעותי ויעיל מהדרכים ה"מסורתיות"?
האם יש איזה דבר המצביע על השמוש באינטרנט כיותר יעיל מאשר שיטות אחרות לחיפוש
עבודה דוגמת חפוש במודעות דרושים, קשירת קשרים עם חברים או משפחה, או הליכה ללשכת
התעסוקה? האם האינטרנט עונה על הצפיות העצומות שתולים בו? מה באמת
"מציאותי" ולא רק "וירטואלי" באינטרנט?
סקרים
ראשוניים על היעילות של האינטרנט בחיפוש עבודה לא היו מעודדים. לדוגמא, רק 20% מ 640 מנכ"לים
שסוקרו במרכז לאסטרטגיות תעסוקתיות של חברת אולסטן ב 1998 הצהירו שחברותיהם משתמשות באינטרנט או שירותים מקוונים
על מנת לגייס עובדים. רק 1% או 2% מתקבלים לעבודה לאחר פניה באינטרנט. העתון
למהנדסים אלקטרוניים (e.e.times) סקר את קוראיו ומצא
שרק 31% מהנשאלים חפשו עבודה באמצעות האינטרנט, ורק 5.5% מהם מצאו עבודה באמצעותו.
כאן מדובר באנשי מקצוע טכניים בעלי כשורים גבוהים המשתמשים במחשבים כל יום ביומו.
הסקפטיות
כלפי האינטרנט ככלי לחפוש עבודה הביאה את "הגורו" של מחפשי עבודה, ריצרד
בולס, במהדורה ה 28 של ספרו -"מה צבע המצנח שלך?"(1) , להמליץ למחפש
העבודה להשקיע לא יותר מ 20% מזמנו בחפוש באינטרנט, כלומר יום בשבוע, ולהיזהר בפני
שמוש לא מבוקר במדיה. הוא, דרך אגב, מודה שהוא משתמש באינטרנט כ 8 שעות ביום,
כלומר 5 ימים בשבוע! גם מרגרט ריילי – דקל מדגישה
שעל המחפש לראות את האינטרנט ככלי נוסף באמתחתו האישית, אך לא היחיד. בנוסף, היא
ממליצה להשקיע לא יותר מ25% זמן בחיפוש עבודה באינטרנט, אך מגבירה את הרף ל 50% במידה והמחפש נוטה לכוון
הטכנולוגי.
ואם כן,
האם יש פה מהומה על לא מאומה? האם האינטרנט הינו הרבה רוח ומעט "תכליס"?
האם כדאי להשקיע כל כך הרבה מאמץ ללמוד כיצד להשתמש בכלי ולאחר מכאן להתאכזב
מתוצאותיו? האם בארץ כה קטנה כמו שלנו יש צורך באינטרנט לחיפוש עבודה? התשובה היא
באופן פרדוקסאלי, אכן "כן".
לראש הדף