גולשים כותבים
והפעם - דני סטר
כן גם אני אחד מכם.
לפני כחודשיים נפלה עלי הבשורה ומאז כל החיים הפוכים.
מי כמוכם יודעים.
הנה משהו שכתבתי אחרי עוד אחד מאותם מכתבי דחיה .
כמה מאיתנו מובטלי ההיי-טק לא חוו את הרגע הזה שבו אתה ניגש לתיבת הדואר שלך למשוך את הדואר ונתקל באותה מעטפה.
שם בין כל המעטפות החומות/ירוקות, שמזכירות לך לרענן את המדים ואת הלילות הארוכים ללא שינה,
מעטפות הנושאות את הלוגו של המדינה, תוך שאתה כבר מפנטז על כמה צריך לשלם ועל האזהרה החמורה שמיסים יש לשלם בזמן אחרת תישא בתוצאותבין המעטפות מהבנק, עמוק בין כל המעטפות הללו שהרבה טוב הן לא טומנות בחובן מופיעה לה מעטפה לבנה, כל כך צחורה ונקייה עד שאתה חושב שהנה משהו אופטימי להמשך היום.
. המחשבה הזו נעלמת מהר מאוד .. כשאתה מבחין בלוגו של החברה שבמשרדיה התראיינת לפני מספר שבועות.
עמוק מעבר לכל בעיות המיסים, המילואים ושאר ירקות שהמדינה מרעיפה עליך ב"אהבה" אתה עובר תקופה לא קלה. הרבה זמן שאתה כבר "בשוק". אחרי הרבה שנות עבודה בתחום, אחרי כל כך הרבה השקעה בהשכלה ולימודים אתה מוצא את עצמך חסר אונים, חסר אונים מול משק שאין לו הרבה סנטימנטים למי אתה ומה אתה יכול לתרום, ליכולות שלך, להשכלה ולרצון שלך להתפרנס בכבוד. משק שכל מה שמעניין את קברניטיו ובעלי ההון שלו זה איך לנצל אותו כמה שיותר לתפארת מדינת ישראל וחשבון הבנק האישי שלהם .
אז מה אם אתה בעל ניסיון בתחום, אז מה אם אתה בהחלט עונה על הדרישות ואתה יכול למלא היטב את דרישות התפקיד, כל זה כמעט ולא רלוונטי אם אין לך את הקשרים המתאימים. אתה יכול להיות הבן אדם הכי חלש בתחום, הכי פחות מבין, העיקר שאתה לוקח כל בוקר את אותה גלולה שעושה
קסמים, גלולה שהיא ההמצאה של השוק הישראלי ושל החברה שלנו בפרט. אין להשיגה על המדפים בבתי המרקחת, היא מאוד אינדיוידואלית לכל אחד והיא מגיעה בעוצמות שונות ומינונים שונים. גלולת הפלא הזו יותר חזקה מהוויאגרה המפורסמת היא סם חיים במדינה שלנו והיא נקראת "ויטמין P".
כשאתה רואה את המעטפה הזו אתה יודע שפשוט לך אין את המרשם וגם אם חשבת שיש לך מינון נמוך ממנה, התבדת. אתה מה שנקרא נטול תרופות ולכן אתה יכול לקחת את כל הניסיון שלך וכל תעודות הלימודים שלך וכל שאר הדברים שיש לך להציע ולקבור אותם עמוק עמוק בארון, זה לא מעניין אף אחד, זה לא משנה לאף אחד ומצידם שתירקב בבית, הרי למי אכפת שיש עוד מובטל אחד בבית שבמקום לייצר ולתרום למשק יושב בבית ונרקב (שוב לתפארת מדינת ישראל).
המפגש עם אותה מעטפה, עם הלוגו הזה, מעלה בזיכרונך את הראיון שעברת ואת מבחן ההכנה שהעבירו אותך , אתה, למוד הניסיון, עדיין לא מבין למה צריך מבחני הכנה כאלו לאנשים עם רמת ניסיון כשלך ולמרות זאת עושה את המבחנים ברצינות. אתה יודע שאתה לא מושלם ויודע שאף אחד לא כזה, בסך הכל אתה עושה את המבחן כדי לעבור אותו ואתה בהחלט מלא בחששות, בחיים לא הבנת מה הולך במבחן הזה והעצות שקיבלת מהספרים והחברים רק מבלבלות יותר.
אתה פותח אותה בידיים רועדות, משתדל להיות רגוע וקר רוח, למרות שאתה יודע שמעטפה יש לה פירוש אחד בלבד. ואז כאילו אותו מראיין עומד בפנייך ומקריא לך את ההודעה בקולו היבש וחסר האכפתיות מודה לך (אחת התודות הכי מרירות שקיבלת אי פעם) על פנייתך אבל מישהו אחר כבר אייש את המשרה. הוא מסיים בנימה אופטימית מאוד שאם יהיה צורך בעתיד הם בהחלט יפנו אליך. הפוליטיקלי קורט שבונה את החברה ההיא מעבר לים עשה עליה לישראל והתנחל כאן היטב
אחרי שקראת את המילים הללו ולמרות קור הרוח, איפה שהוא אתה נהיה עצוב יותר. אתה כבר למוד מכתבים ודחיות ויש לך בבית סניף דואר שלם מאלו שלפחות היו הוגנים וחזרו אליך. אתה חוזר
לאבטלה, לדמי האבטלה שבקרוב יגמרו, למשכנתא, למילואים, לכל החובות שהמדינה הזו גובה ממך בלהט רב ולא שוכחת אף אחד מהם לרגע (וחסר לך שתשכח) אבל שוכחת את חובותיה כלפיך, היא שוכחת שלמעשה היא חיה ממך, שאתה אותו משלם מיסים קבוע, עושה מילואים, אותו אחד שבנה לעצמו את חייו ללא שום עזרה או תמיכה מהמדינה שרק דאגה להקשות עליו לאורך כל הדרך, זכאי להתפרנס כאן בכבוד .
זהו .. האמת שאין הרבה מה להוסיף. בעזרת חבר טוב הצלחתי לגלות את זהותו של אותו אחד שאייש את המשרה ולהבין שבאמת הידע והניסיון אינם קובעים באותו מקום עבודה אבל זה כבר סיפור אחר.
דני סטר,
לראש הדף